פסק-דין בתיק ת"פ 6655-03-10

בעניינו של נאשם 3

הנאשם הודה, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של סיוע לארגון ועריכת הגרלות והימורים, לפי סעיף 225 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

כתב האישום

בהתאם לכתב האישום המתוקן, בתקופה שבין חודש פברואר 2009 ועד ליום 15.11.09, שימש הנאשם כקלדן נתונים של אתר הימורים אינטרנטי.

במסגרת תפקידו זה, ביצע הנאשם פעולות שונות וביניהן עדכון הימורים, פתיחת קופסאות הימורים, מתן אשראי וביטול של הימורים. הכול בהנחיית הנאשם 1, שותפיו וראשי קבוצות המהמרים השונים.

עבור פעולות אלו השתכר הנאשם סכום של כ-2000 ש"ח לשבוע, ובסך הכול השתכר במשך תקופת פעילותו זו סך של כ-48,000 ש"ח.

מסגרת הסדר הטיעון

הצדדים הציגו בפני הסדר על פיו הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, המאשימה תעתור לעונש של הרשעה ושישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, ואילו ההגנה תהיה חופשייה בטיעוניה. כמו כן, היה ובית המשפט לא יקבל את עמדת ההגנה לאי הרשעה, יעתרו הצדדים לעונש של מאסר מותנה וקנס בסכום שיקבע בית המשפט. 

נתונים אישיים של הנאשם

הנאשם הינו בן 27, רווק ובוגר 12 שנות לימוד, עובד כעצמאי ובבעלותו עסק מורשה לשליחויות. הנאשם נעדר כל עבר פלילי. בהתאם לתסקיר שירות המבחן הנאשם הינו בן למשפחה נורמטיבית. המניע לביצוע העבירה על ידי הנאשם היה ברובו כלכלי, שכן, התמקד בפיתוי הכספי שבביצועה. זאת נוכח אי סיפוקו מעבודתו בעת הרלוונטית ועל רקע תסכולו והיעדר תגמול הולם להשקעתו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם אינו מבין את חומרת מעשיו, נוטל אחריות ראשונית בלבד, אך מבין את השלכות מעשיו השליליים על חייו. כן, תיאר הנאשם את המעשים כחריגים לאורח חייו הנורמטיביים. לטעמו, הנאשם מגלה מאמצים לתפקד באופן חיובי במישור המשפחתי והתעסוקתי.

יחד עם זה, העריך שירות המבחן כי מצבו של הנאשם אינו מעלה בעייתיות הדורשת הכנת תוכנית טיפולית קונקרטית. לבסוף, שירות המבחן לא בא בהמלצה להעמיד את הנאשם בתקופת מבחן בשירותיו. נוכח זאת, סבר כי עונש בדרך של הטלת צו לשירות לתועלת הציבור ימחיש לנאשם את חומרת מעשיו ויסייע לו בהפקת לקחים.

טענות הצדדים

ב"כ המאשימה עתרה לענישתו של הנאשם ברף הגבוה של ההסדר. ב"כ המאשימה עמדה על חומרת תופעת ההימורים באינטרנט בכלל, ועל חומרת העבירה המיוחסת לנאשם בפרט. כך, הסבירה כי תפקידו של הנאשם בארגון היה קריטי ומשמעותי, והיווה למעשה את אבן היסוד לביצוען של עבירות הימורים נוספות שבוצעו בפרשיה בה עסקינן.

לעניין אי ההרשעה, ציינה כי על בית המשפט לבחון את הנסיבות הקונקרטיות של הנאשם בהתאם להלכת כתב. כך, סברה כי אי הרשעה הינו חריג לכלל ההרשעה. לדבריה, אין בהרשעת הנאשם מעין פגיעה אנושה בחייו וכי אינטרס הציבור גובר על נסיבותיו האישיות של הנאשם. מכאן שמקרהו של הנאשם אינו כזה המצדיק הפעלת חריג אי ההרשעה.

עוד טענה כי ברמה ההיררכית אין לאבחן בין הנאשם לנאשם 4 בתיק זה, מר אלי לוי (להלן: " לוי"), אשר לא הורשע בדינו בסופו של יום, וגזר הדין בעניינו הפך להיות חלוט. אלא ששם נטענו טענות אשר הצביעו על פגיעה ודאית וקונקרטית במהלך חייו הנורמטיביים של לוי.

בנוסף, הפנתה לתסקיר שירות המבחן אשר אינו בא בהמלצה של אי הרשעה. כן, הצביעה על כך שאביו של הנאשם התריע בפניו על חומרת מעשיו בטרם ביצועם אך ללא הועיל.

סנגורו של הנאשם ביקש לאבחן את מעשי הנאשם, מעניינו של לוי, לקולא. לטענתו, מעשיו מצויים במדרג נמוך ממעשיו של לוי, וזאת בשל פרק הזמן הקצר שפעל כקלדן נתונים באתר ההימורים ביחס ללוי. לדבריו, לוי הוא זה שלימד את הנאשם את עבודתו באתר.